הצעד האמיץ שעשה אייל גולן באלבומו החדש

רק אמן שמרגיש מאוד אבל מאוד בטוח בעשייתו, בהצלחתו ובהוויית דרכו יכול לעשות את מה שאייל גולן עשה באלבומו החדש שיצא היום. גולן בחר בשיר – ולא עוד שיר - אלא את שיר הנושא, בכבודו ובעצמו, ויצא להפגנת כח ועוצמה דרכו נשקף הצעד האמיץ והמהפכני עליו שקד. גולן לקח את "רחוק מכאן" והפך אותו בהתרסה למטאור, ומנגד, לאנטי "מיינסטרימי", במובן המקובע והמשעמם של המילה.

"רחוק מכאן" הוא יצירת מופת קלאסית עם פתיחה של כמעט שתי דקות בלי לחפף כל תו מוזיקלי בעיבוד של יעקב למאי שנסחף בשיכרון חושים עוד ועוד עד בלי די, המזכיר את שיריו המעולים של עופר לוי ועד לקלאסיקות הפאר של פריד אל אטרש ועבד אל וואהב. כאשר על השניים האחרונים סיפר פעם גולן באחד מראיונותיו, שהוא שומע בקביעות ברכבו. 

רוצה לומר גולן: לא לרדיו אני מכוון, אלא ליו-טיוב. ודרכו לאנשים בשטח באמת. גולן בטוח במקומו ומרגיש שאין דרך אחרת מאשר לאהוב את עצמך ולעשות את מה שעושה לך טוב ובכך לבחור עשייה שונה מאשר לתת עוד מאותו הדבר. הוא לוקח את "רחוק מכאן" והופך אותו למגה שיר במונחים שהכרנו עד היום. הוא מתוזמן ב-6:42 דקות ולא מצרף אליו גרסה קצרה מעודנת כדי לתת לרדיו לבלוע את הצפרדע, אלא אומר להם זה מה יש. תרצו – תשדרו, לא תרצו – אל תשדרו. וזה ענק. מי שאוהב כמוני את הסגנון יכול להלל ולשבח את גולן ומי שלא יכול לכעוס, לבכות, לקלל. אך הכל יכולים להודות שזהו צעד אמיץ ואחר.

עושה את מה שהוא אוהב (צילום: אילן פולישוק)

גולן בעצם לוקח את השירים של זמרי הז'אנר המזרחי הקלאסי, אבות אבותיהם של הים-תיכונית של היום ואיתם מביע את האמת הפנימית שלו כאשר רוקם תעודת הזהות החדשה של האלבום ואת שלו בכללי. לתחנות הרדיו ולכל מי שרק רוצה לשמוע הוא אומר דרכו: אם עד היום התקשיתם לעכל אותם, ובחרתם בפופ? זה מה שתקבלו מהזמר הפופולארי במדינה ועוד בדלת הקדמית כשיר נושא של אלבומי החדש. הרי בקלות יכול היה גולן לשלבו כרצועה סופית באלבום אשר פונה לקהל מאוד מסוים, אך גולן לא רצה בזאת הוא רוצה שכולם ידעו את הדרך שהוא בחר בה, ולומר בבירור: זו מהפכה.

את השינוי ניתן לראות כבר בעטיפת האלבום ששונה בקיצון על פני קודמותיה. הפשטות, שלא לומר הדלות שבה, היא בוודאי לא הצילום האומנותי המוקפד על המזח שמתנוסס באלבום "ימים יגידו" כדוגמא, אלא יותר מזכירה אלבומי עבר ענתיקה במזרחית כמו "איציק קלה והכוכבים". הזקן זיפים משדר פרק אחר, בוגר וסמכותי שמשלים את התמונה. עטיפה פשוטה, אך שאומרת הרבה. זוהי אמירה ברורה של גולן. 

עטיפת האלבום החדש. פשוטה אך אומרת הרבה (צילום: יח"צ)

"רחוק מכאן" הוא עוף מוזר בתוך אלבום שמכיל בשאר הרצועות שירים שנתפסים בגדר "חובה", וכמה מהם שייחשבו לפנינים מוזיקליות. אבל טור זו לא נכתב כביקורת אלבום, אלא על שיר אחד שהוא אמירה. "רחוק מכאן", לבדו, מספיק כדי להוכיח כי גולן בשלב אחר. בשלב של אחרי ההתמסחרות. של היצירה לשם הפאן והאמת הפנימית שלו. שלב הנשמה.

מעטים הם האמנים שהגיעו לחלקת גן עדן במוזיקה הישראלית ובכלל יכולים להרשות זאת לעצמם. גולן מצטרף אליהם באלבום זה. מדובר בצעד מבורך שדווקא גולן ממקומו הרם יכול לעורר את הז'אנר המזרחי כולו לעולם אחר שלתפקיד האני הפנימי חשיבות גדולה על פני מה יגידו. ועל כך יש לומר, זכינו.

אייל גולן - "רחוק מכאן"
מילים: רביב בן מנחם
לחן: רביב בן מנחם, אלי קשת
עיבוד: יעקב למאי

>> האזינו לאלבום המלא של אייל גולן

>> ג'ורג' בר בתשובה אצילית לגזענות של סמוטריץ'